-17-
ה מ וד ל ה ש ני ה וא ה מ ודל ה ר יכוזי .מ ודל ר יכ וזי מ א ופיין ב כ ך ש מ וק מ ת ס וכ נות מ מ ש לת ית ייעוד ית למ ט ר ות ה גנה בס ייב ר על א ר גונים ח יוניים ,
ה מ ק בלת בכירות על פני ה ס וכנויות ה מ גזריות .מ א פיין נוס ף ה וא ק יומ ו ש ל ה ס דר ח ק יק ת י מ ק יף וייעודי .ה ס וכנות ה רא ש ית א ח רא ית במ ידה רבה
לזיה וי ה א רגונים ,לה ת וויית ש יט ות ה ה גנה ,למ ת ן ה נח יות ולבק ר ה על עמ ידת ה גופים ב ה ם .לעית ים ת פעל ה ס וכ נות ה רא ש ית ד ר ך ס וכ נויות מ ש נה
מ גזר יות .ד וגמ א ד י מ וב ה ק ת למ ודל זה ה יא צרפת ,מ ד ינה נוס פת לה מ א פיינים דומ ים ה יא צ'כיה .
ה מ ודל ה ש ליש י ,ה וא ה רגולצ יה ה מ ש ות פ ת .במ ודל זה ה מ ד ינה וה מ גזר ה פרט י מ ק יימ ים מ ודל ש ל ש ות פות א ופק ית ב ו ה ח לט ות מ ת ק בלות
במשותף ,בד"כ בפורומים משותפים או מיזמי (PPP (Public Private Platformמסוגים שונים .במשטרי רגולציה כאלה מנוסחים לעיתים Best
Practicesוקודי ציות אחרים אך אילו לרוב אינם מגובים במנגנונים רגולטוריים מחייבים .הנטייה במשטרי רגולציה מסוג זה היא לעשות שימוש
בכלי ת מ רוץ רות מ י ש וק מ ס וגים ש ונים .דוגמ א מ ובה ק ת למ ודל זה נית ן למ צוא בה ולנד ,נט יית ן ש ל רוב המ דינות הא נגלוס ק ס יות בריט ניה ,א רה "ב,
א וס ט רליה וק נדה ,ה יא למ ודל ה זה .עם זא ת ,ח ש וב לצ יין ש במ גזר ים ב רמ ת ה ס יכ ון ה גב וה ה ב יות ר ,כמ ו א נר גיה ופיננס ים ,ב ד"כ ית ק יים א ח ד מ ש ני
ה מ ודלים ה רא ש ונים ש ה וזכרו.
בגרמ ניה פועל מ ודל ה מ ש לב בין ה מ ודל ה ש ני לש ליש י ,ת ח ת ה מ ורכבות ש ל גרמ ניה כמ דינה פדרלית ,ה מ בוס ס על ה ט לת א ח ריות על גורם א ח ד
במ מ ש ל ה פדרלי ,א ש ר ה ת ק נים א ות ם ה וא מ ט מ יע מ בוס ס ים על ש ית וף פעולה עם ה ה ת א ח דויות ה רלבנט יות ש ל ה ת עש יינים .
נזכיר כי ב 2016-פרסם האיחוד האירופי את דירקטיבת 17NISהעוסקת במישרין בקידום ההגנה על ארגונים חיוניים באיחוד .מטרת
הדירקטיבה ליצור מכנה משותף למדינות האיחוד בתחום האסדרה של ארגונים חיוניים ,הקמה של CERTלאומי בכל אחת מהמדינות ,ומינוי
נק ודת ק ש ר לא ומ ית לצורך ט יפול בא ירועים ח וצי גבולות .ה דירק ט יבה מ ח ייבת מ דינות לה ס דיר בח ק יק ה ,בין ה ית ר ,ת ה ליכים לזיה וי ת ש ת יות
קריטיות במגזרים ספציפיים ,להגדיר מנגנוני ניהול סיכונים ובקרת אבטחה ולהחיל חובות דיווח .דירקטיבת NISעוסקת גם במפעילים של תשתיות
חיוניות וגם בספקי שירותים דיגיטליים ) (DSPכמו שירותי ענן ,שווקים מקוונים ואף מנועי חיפוש.
מהלך זה משלים מהלך משמעותי אחר בתחום רגולציה על שימוש בטכנולוגיית מידע ,הGDPR- General Data Protection Regulation -
אשר מעדכנת בצורה מקיפה את הכללים החלים על עיבוד מידע אישי ,כלומר רגולציית מאגרי מידע .הצפי הוא ש NIS-ו GDPR-ידחפו מדינות
א יר ופיות נוס פות למ ימ וש ש ל א ח ד מ ש ני ה מ ודלים ה רא ש ונים ש ה וזכ ר ו.
נ י ת ן ל מ נ ו ת א ת ה מ ד י נ ו ת ה ב א ו ת ש ה ח י ל ו ,א ו ש נ מ צ א ו ת ל ק ר א ת ה ח ל ה ק ר ו ב ה ש ל ח ק י ק ה ה נ ו ג ע ת ל ה ג נ ה ע ל ת ש ת י ו ת ק ר י ט י ו ת /ח י ו נ י ו ת ,ב ע ל ת
קווים מקבילים מובהקים לפרק הרגולציה בישראל .נציין שוב שכל מדינות האיחוד האירופי צפויות לאמץ חקיקה דומה תחת דירקטיבת .NIS
•
ארה"ב :נכון להיום ,אין חקיקה פדראלית גורפת המקבילה לנושאים המנויים בדירקטיבת .NISקיימים
שלושה חוקים פדרליים FISMA ,HIPAA :וה ,Gramm Leach Bliley Act -אשר מסדירים את הצורך ברפי
מינימום להגנה במגזרי הבריאות ,הסוכנויות הפדראליות והפיננסים בהתאמה .על פי גישה משפטית מסוימת,
לממשל האמריקני יש כבר היום סמכויות להסדיר הגנה בסייבר בכל מגזר התשתיות הקריטיות ,אולם גישה זו
לא נבחנה דה פקטו .18ברמת המדינות קיימת דיפרנציאציה גבוהה :כל מדינות ארה"ב חוקקו חובות דיווח
לתקריות של דלף מידע פרטי ,ורגולטורים של מדינות נוספות החילו הוראות נוספות בתחומים מגזריים
ספציפיים ,כמו המגזר הפיננסי.
•
בריטניה :בשנת 2018פרסמה הממשלה מדיניות לקראת החלת דירקטיבת NISבמדינה .19נראה שהדירקטיבה
תחול על יותר מ 400-ארגונים במגזרי המיקוד של .NISהרגולציה צפויה להיות ברמה שטחית יותר מרוב
התקנים המקובלים.
https://ec.europa.eu/digital-single-market/en/network-and-information-security-nis-directive 17
Do Agencies Already Have the Authority to Issue Critical Infrastructure Protection Regulations?: 18
http://www.circleid.com/posts/20120820_agencies_authority_to_issue_critical_infrastructure_protection
The Network and Information Systems Regulation 2018: 19
Select target paragraph3
Connect to a paragraph
Connect to an entity
Disable highlights
Add to table of contents