-19-
במידת הפירוט ובתכנים של הור אות האסדרה ,על אף שהן מבקשות להסדיר את אותו סיכון – סיכון
הסייבר לארגון.
לאחרונה נקבעו לפי חוק הגנת הפרטיות תקנות בתחום אבטחת המידע למחזיקים במאגרי מידע
המכילים מידע מוגן פרטיות.
.4.2
פערים בהסדר הרגולטורי הישראלי
ניתן לראות אם כן ,שבהגנת הסייבר בישראל מתקיים מודל ריכוזי בתחום התשתיות הקריטיות.
רגולציית הסייבר הינה שכבה נוספת החלה על גופים שהינם תשתיות קריטיות .בחלק קטן מהמגזרים
המשקיים הרלוונטיים מתקיים מודל ביזורי ברמות שונות של עוצמה ,אולם ברוב המגזרים אין כל הסדר
משמעותי.
במסגרת עבודת המטה שהתבצעה לקראת החלטת הממשלה 2444ולאחריה ,מופו הפערים המונעים
מרשויות המדינה להפעיל את סמכותה כלפי ארגונים בסיווג סיכון גבוה.
כאמור לעיל ,המערך רואה את המגזרים האזרחיים הבאים כרלוונטיים :אנרגיה ,מים וביוב ,מזון,
תקשורת ,תחבורה ,בריאות ,פיננסים ,מפעלים חיוניים כהגדרתם בחוק ,גופים המחזיקים חומרים
מסוכנים ,המגזר הממשלתי והשלטון המקומי ,מאגרי מידע ,תשתיות ICTותקשורת ,גופים המצויים
בשרשרת האספקה של תשתיות קריטיות ומגזר ההשכלה הגבוהה .במסגרת העבודה התקיימו
התייעצויות עם כלל הרשויות המאסדרות הרלוונטיות.
המסקנות העיקריות:
א .במגזרים רבים קיימת רשות מאסדרת מובהקת העוסקת בהיבטים רבים הנוגעים לאינטרסים
הציבוריים בהם החוק אמור לטפל )רציפות תפקודית ,יציבות פיננסית וכיו"ב( .עם זאת ,לרשות
המאסדרת חסרים כלים רגולטוריים ומקצועיים על מנת להכווין התנהגות של ארגונים בהגנת
סייבר.
ב .כלפי ארגונים מסוימים אין כלל גורם מאסדר מובהק העוסק באינטרסים ציבוריים רלוונטיים.
ג .לרשויות מאסדרות רבות חסרים משאבי כוח אדם וידע ,על מנת לבצע את התהליכים הנדרשים.
Select target paragraph3
Connect to a paragraph
Connect to an entity
Disable highlights
Add to table of contents