‫‪-31-‬‬ ‫בריאות‬ ‫‪4.5-9‬‬ ‫‪67-143‬‬ ‫בבריטניה בוצע הליך הערכת השפעות מקביל‪ 27‬שמסקנותיו המקבילות לפי סוג ארגון‪.‬‬ ‫*הסכומים באלפי ליש"ט‪.‬‬ ‫ארגון קטן‬ ‫ארגון גדול‬ ‫אנרגיה‬ ‫‪40-90‬‬ ‫‪780-1560‬‬ ‫פיננסים‬ ‫‪41-83‬‬ ‫‪720-1440‬‬ ‫תחבורה‬ ‫‪3-8‬‬ ‫‪130-250‬‬ ‫בריאות‬ ‫‪1.5-3‬‬ ‫‪23-47‬‬ ‫יש לציין שהמתודולוגיה העומדת בבסיס ההערכות הנ"ל בעלת מגבלה משמעותית‪ ,‬שכן היא‬ ‫מתבססת על מדידת תשומות בלבד‪ ,‬ברמת המאקרו‪ ,‬תוך הסתמכות על מדדי יחוס אשר המתודה‬ ‫העומדת בבסיסם לא ברורה דיה‪ .‬דהיינו‪ ,‬הערכת ההשקעה המגזרית כיום בהגנת סייבר והשוואת‬ ‫ההשקעה לארגונים הנחשבים "מובילים" בחוסנם בסייבר על פי מדדים בלתי תלויים‪ .‬השוואה זו נותנת‬ ‫מענה חלקי ביותר‪ .‬כמו כן‪ ,‬דירקטיבת ‪ NIS‬איננה זהה לתורת ההגנה הישראלית‪ ,‬הסביבה החוקית‬ ‫הנוכחית בין מדינות האיחוד לישראל ודאי שאינה זהה וגם משרעת האיומים שונה‪ .‬על כן‪ ,‬קשה להסיק‬ ‫מסקנות חדות בנוגע להשוואות מסוג זה‪.‬‬ ‫אין כמובן הסכמה על המתודולוגיה להערכת הנזק הכספי השגרתי לארגונים מאיומי סייבר ומובן‬ ‫שכל הערכה בסוגיה זו מסובכת אף יותר מהערכת עלות הרגולציה עצמה‪ .‬הארגון האירופי ‪ENISA‬‬ ‫במחקרו מאוגוסט ‪ 2016‬ערך "רשימת מצאי" של מחקרים בתחום זה‪ .‬אם נשתמש באומדן הנמוך ביותר‬ ‫המצוי במחקרים אליו מפנה הדו"ח‪ ,‬המניח כי הנזק הממוצע לארגון בסייבר הוא ‪ 425‬אלף יורו בשנה‪,‬‬ ‫ונחיל על נתון זה אחוז השינוי ברמת ההגנה העולה מהמתודולוגיה שלנו ואף ננכה את הארגונים הקטנים‬ ‫מהחישוב‪ ,‬נגיע לחיסכון תיאורטי של ‪ 100-450‬מליון ש"ח לארגונים עצמם‪ ,‬כלומר לפני ששקללנו את‬ ‫התועלת לאינטרסים הציבוריים המנויים בחלק הראשון של מסמך זה‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪Network and Information Security Directive, Impact Assessment (IA):‬‬ ‫‪https://www.gov.uk/government/uploads/system/uploads/attachment_data/file/244978/bis-13-1206-network-and‬‬ ‫‪-information-security-directive-impact-assessment.pdf‬‬

Select target paragraph3

Connect to a paragraph
Connect to an entity
Disable highlights
Add to table of contents