-25-
לעניין התועלת הראשית ,מודל זה מקבל ציון בינוני מכמה סיבות:
.1.3.1
.1.3.2
.1.3.3
.1.3.4
כאמור לעיל ,ל א נ י ת ן ל א ת ר ר ש ו ת מ א ס ד ר ת מ ג ז ר י ת ר ל ו ו נ ט י ת ל כ ל א ר ג ו ן ב מ פ ת ה א ר ג ו נ י ם ב ס י ו ו ג
גבוה של מערך הסייבר .אזורים שלמים יוותרו ללא מענה אסדרתי ויפגמו באפקטיביות הרגולציה.
גם אם ניתן ליצור מודל אשר יעמיק את סמכויות כל הרשויות המאסדרות באופן גנרי ,בחלק
מהמקרים נדרשת הרחבה אופקית .קרי ,שרשות מאסדרת תכווין ארגונים במגזרה אשר אינם
בסמכותה החוקית בתחומים אחרים .הרחבה מסוג זה היא עניין של "כל מקרה לגופו" ויקשה
להתמודד עם נושא זה בחוק אחד.
בעיית החפיפות והסתירות בין רשויות מאסדרות לא נפתרת.
היכולת של המערך ליצור סטנדרט מקצועי אחיד ,לקבוע סדרי עדיפויות ולהתערב באזורים בהם
העשייה לא מתקדמת באופן או בקצב הנכונים ,מוגבלת .הדינמיקה של מודל זה מעמידה את
המערך בעמדה הקרובה יותר למוקד ידע מקצועי מאשר למנחה לאומי.
מאחר ותוספת הסמכויות הרגולטוריות היא בינונית ,גם התועלת העקיפה והסיכון לעומס רגולטורי
הצפוי מתיישרים בהתאם.
1.4מודל ריכוזי
מודל זה פותר את רוב הבעיות שהוזכרו מעלה ,מאחר והוא מעניק למערך סמכות ריכוזית ועוצמתית
אותה הוא יכול להקרין על פני כל ארגון במשק .עם זאת ,למודל הבעיות הבאות:
.1.4.1העומס הרגולטורי צפוי להיות גבוה יחסית לחלופות אחרות ,קיימת תוספת משמעותית של
סמכויות לגבי ארגונים רבים מאוד במשק והצפי הוא לתוספת משמעותית של רגולציה בהתאמה
בשנים הקרובות ולעלייה משמעותית בסיכון לנטל רגולטורי עודף.
.1.4.1מאחר והמערך צובר לעצמו את כל הסמכות והאחריות ,הרשויות המאסדרות הקיימות מאבדות
תמריץ להוביל תהליכים משמעותיים והמערך נדרש להוביל בכל הגזרות .עקב כ"א ומשאבים
מוגבלים יידרש למערך זמן ארוך יותר לטפל בכלל הארגונים לגביהם נדרש טיפול ,וקצב השינוי
צפוי להיות נמוך יותר.
1.5מודל משולב
מודל זה הוא החלופה הנבחרת בשל הטעמים הבאים:
.1.5.1סמכויות חדשות יתווספו למדינה רק כלפי הארגונים בסיווג סיכון ,Aעל פי קריטריונים סדורים.
התחזית היא שכמה מאות ארגונים יוגדרו ככאלה.
Select target paragraph3
Connect to a paragraph
Connect to an entity
Disable highlights
Add to table of contents